1. הנאשם הורשע על סמך הודאתו בכתב אישום מתוקן, שבאה במסגרת הסדר טיעון, שנכרת בין הצדדים במהלך שמיעת הראיות ומתייחס גם לענין העונש, בעבירה של הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.
2. עפ"י עובדות כתב האישום המתוקן, במועד הרלוונטי היה רועי ברינג ז"ל (להלן: "
רועי" או "
המנוח") אחד הבעלים של אולם האירועים "דל וינו" בפתח תקווה (להלן: "
האולם") והנאשם היה בן זוגה של אחות חברתו של קובי ממן (להלן: "
קובי"), שהוא בן דודו של איציק ממן (להלן: "
איציק").
בליל ה- 27.1.10 נערכה חתונה באולם בה נכחו, בין היתר, רועי, איציק, קובי, יובל חסון והנאשם.
סמוך לשעה 00:30, במהלך הריקודים באולם, דרך אדם שזהותו לא ידועה למאשימה (להלן: "
האחר") על רגליו של קובי. קובי העיר לו ובעקבות זאת דחף אותו האחר וחנק אותו. השניים יצאו יחד עם אחרים מחוץ לאולם, וגם הנאשם יצא בסמוך לאחר מכן מהאולם. רועי, שביקש להרגיע את הניצים, יצא מהאולם, ניגש לכיוונו של האחר והחל לשוחח איתו.
בסמוך לאחר מכן יצא איציק בריצה מהאולם לכיוונו של האחר בכוונה להתעמת עמו, אך רועי עצר בעדו, אחז בו בתנועת חביקה באמצעות זרועו, הלך עמו לצידה המרוחק של רחבת החניה, מרחק של כ- 50 מטרים, וגער בו בצעקות.
במקביל, הנאשם שב לאולם, ניגש למטבח והצטייד בסכין מטבח חדה שאורך להבה 25.8 ס"מ (להלן: "
הסכין") , החביא אותה מתחת לבגדיו ויצא מהאולם.
בשלב זה התלקח עימות פיזי בין רועי לאיציק. איציק הכה בזעם באגרופיו ברכב חונה ורועי דחף אותו בכוח על מנת להרגיעו. בסמוך לאחר מכן התקרב הנאשם בריצה לכיוונו של רועי, ובעצמו, או ביחד עם אחרים שזהותם לא ידועה למאשימה, שלף את הסכין שהחביא ודקר את רועי דקירה עמוקה בצד ימין של בטנו, שגרמה לו נזקים חמורים לאיברים פנימיים ולאבדן דם מאסיבי.
בסמוך להתרחשות שתוארה לעיל, בנסיבות שאינן ידועות למאשימה, נדקר רועי ע"י דוקר שזהותו אינה ידועה למאשימה, דקירה נוספת, שחדרה את הדופן השמאלי של בטנו ופצעה אותו פציעה נוספת.
רועי נעמד מול הנאשם, הצביע עליו, ואמר לו: "
אתה הקטנצ'יק עם הלבן, ראיתי אותך", התמוטט ונשכב על גבו על הארץ. הנאשם נמלט בריצה מהמקום, תוך שהוא משליך את הסכין במנוסתו.
בשל המתואר איבד רועי את הכרתו, פונה לבית החולים, שם נפטר כעבור כמה שעות עקב הנזקים החמורים שנגרמו לו ואיבוד דם.
3. ביום 12.5.11 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו יתוקן כתב האישום כך שהנאשם יואשם בהריגת המנוח.
עפ"י הסדר הטיעון הנאשם יודה ויורשע בעבירה זו, ועניינו יופנה לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר מבחן. כמו כן יוגש תסקיר קורבן לגבי משפחת המנוח. עפ"י הסדר הטיעון, התביעה תעתור להטיל על הנאשם עונש של 15 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ותשלום פיצוי למשפחת המנוח, וההגנה תטען ללא הגבלה.
תסקיר שירות המבחן
4. תסקיר שירות המבחן מיום 20.6.11 מבוסס על פגישה שהתקיימה עם הנאשם בבית המעצר ועל שיחה עם הוריו של הנאשם.
מהתסקיר עולה כי הנאשם הוא רווק, כבן 21 וחצי, ללא הרשעות קודמות וללא תיקים תלויים ועומדים.
הנאשם סיים 10 שנות לימוד, תיאר קשיים לימודיים עמם התמודד אך לא עבר אבחון. לאחר שנפלט מהמערכת החינוכית הוא החל לעבוד בעבודות מזדמנות וסייע בכלכלת המשפחה לאחר שהוריו התקשו בתשלום המשכנתא ונאלצו למכור את ביתם. בהמשך, השתלב הנאשם בפרוייקט "הילה" אך הוא התקשה לעבור את בחינות הבגרות.
הנאשם התגייס לצה"ל ושירת כלוחם אך הועבר כעבור חצי שנה לאחר שעלה קושי בקבלת החלטות של גורמי צבא ולאחר שביצע נפקדות, ובהמשך שוחרר מצה"ל על רקע אי התאמה. מאז שחרורו מצה"ל ועד מעצרו עבד הנאשם כמתקין בחברת "יס".
5. באשר להתייחסותו לעבירה בה הודה והורשע התרשמה קצינת המבחן כי הנאשם מתאר את האירוע כשהוא מנותק רגשית מהאירוע ומתוצאותיו, אך בהמשך ניכר כי הוא מכיר בהשלכות החמורות של התנהגותו על משפחת הקורבן ובעובדה כי נטל חיים.
הנאשם תיאר ברקע להתנהגותו בילוי משותף עם חברתו ובני משפחתה באולם האירועים. לדבריו, חברתו ואמה נקלעו לסערת רגשות על רקע החשש שלהן כי אחיה של החברה מעורב בקטטה שהתפתחה בין חלק מאורחי האירוע. הנאשם תיאר אוירה אלימה שהייתה במקום ותחושת איום ממשי שחווה בטרם יצא החוצה. לדבריו, הוא נטל את הסכין מתוך תחושת פגיעות, פחד וצורך בהגנה. למרות הסלמת התגרה והחשש שחש, הוא בחר להתקרב למנוח בשיא האירועים, מבלי שהצליח להסביר בחירה זו.